בחן את עצמך
לפניך מספר שאלות לבחינה עצמית:
שאלה מספר 1:
לאחר עקיצה מדבורה אתם מזהים את העוקץ (שזה בעצם חלק ממערכת העיכול שלה) עדיין תקוע בעור. מה תעשו?
(793)
אין דבר כזה, מיד לאחר העקיצה הדבורה מתה ולא יכולה להשאיר כלום תקוע בעור.
אין לכך שום משמעות, ממילא כל הארס כבר חדר.
נתפוס בזהירות עם קצות האצבעות את השלפוחית ונשלוף החוצה
נסיר אותו בזהירות בצורה שלא תרוקן את שארית הארס שבשלפוחית לתוך העור (בעזרת פינצטה לפני השלפוחית / גירוד עם כרטיס קשיח).
שאלה מספר 2:
לאיזו התייצגות נצפה ממטופל לאחר עקיצת עקרב?
(795)
סימנים פאראסימפטטיים מוגברים (ריור מוגבר, ברדיקרדייה, זיקפה).
כל התשובות נכונות.
כאב עז.
סימנים סימפטטיים מוגברים (חיוורון, זיעה, רעידות).
שאלה מספר 3:
הגעת לילד בן 5 שנעקץ מעקרב צהוב, אפילו הצלחת לזהות-מדובר ב"עקצן צהוב". מה הסכנה העיקרית?
(794)
פגיעה קרדיוטוקסית, כלומר-נזק לבבי.
עקיצת עקרב מסוכנת בעיקר לילדים קטנים, עד גיל שנתיים
פגיעה נוירוטוקסית, כלומר-נזק עיצבי.
עקצן צהוב לא מסוכן, נדיר שהוא גורם לנזק כלשהוא.
שאלה מספר 4:
"עקצן צהוב" הוא העקרב הארסי הנפוץ ביותר, סימני הזיהוי שלו:
(797)
צהוב, פס שחור / כהה לאורך כל החוליות עד לעוקץ.
אין סימני זיהוי ספציפיים כי ה"עקצן הצהוב" מופיע במספר זנים, ולכן קשה להבחין ביניהם.
ה"עקצן הצהוב" הוא ממש לא ארסי ובכלל לא נפוץ, לא תצליח לבלבל אותי.
צהוב, צבתות דקות, פס שחור / כהה בגב ובחוליה האחרונה לפני העוקץ.
שאלה מספר 5:
בן 3 שנעקץ מעקרב לפני כרבע שעה. כעת כאוב (בוכה והיסטרי), מעט חיוור, מזיע ומרייר. מה תעשה?
(796)
השגחה על נתיב האוויר וביצוע סקשיין / ניגוב במקרה הצורך.
כל התשובות נכונות.
קירור מקום העקיצה.
פינוי דחוף, שאיפה לחבירה לאט"ן בדרך.
