בחן את עצמך
לפניך מספר שאלות לבחינה עצמית:
שאלה מספר 1:
ההגדרה המדעית של מכת חום היא:
(759)
עלייה בחום הגוף מעל 40 מעלות, במדידה רקטאלית.
עלייה בחום הגוף עד רמה שמסכנת חיים.
עלייה בחום הגוף מעבר לערכי הנורמה (36.7).
עלייה בחום הגוף כתוצאה מחשיפה ממושכת לשמש.
שאלה מספר 2:
הפעולות הטיפוליות העיקריות במכת חום הן:
(760)
פינוי דחוף.
הפסקת החשיפה לחום וקירור המטופל.
העשרה בחמצן והחזר נוזלים.
בדיקת סוכר ופתיחת וריד.
שאלה מספר 3:
התייצגות מטופל בשלב המתקדם (מכת חום) כוללת:
(762)
ירידה ברמת ההכרה, בלבול, פרכוסים.
טכיקרדייה בלבד.
הזיהוי מתבסס בעיקר על האנמנזה וסיפור המקרה.
בד"כ בשלב הזה המטופל ללא סימני חיים כלל.
שאלה מספר 4:
התייצגות מטופל בשלב הראשוני (תשישות חום) כוללת:
(761)
אין אפשרות לזהות שלב זה.
פרכוסים ממושכים.
ירידה ברמת ההכרה, הפרעות בדיבור.
סחרחורת, טכיקרדייה, טכיפניאה, עור סמוק וחם.
שאלה מספר 5:
נקראת למטופל הסובל ממכת חום. המטופל ללא נשימה וללא דופק, מרחק הפינוי-כ 10 דקות. מהו הטיפול הנכון?
(758)
החייאה מלאה במקום, במקביל לפעולות נמרצות להורדת הטמפרטורה שלו.
פינוי מיידי לחדר הלם תוך ביצוע פעולות החייאה ופעולות נמרצות להורדת הטמפרטורה.
דום לב על רקע מכת חום הוא מצב בלתי הפיך, יש להתקשר למוקד הרפואי ולקבל אישור לאי ביצוע פעולות החייאה.
פעולות נמרצות להורדת הטמפרטורה. כל עוד זה לא בוצע-אין טעם לבצע החייאה.
